גרדשטיין נ' אופטיקנה-האופטי סטור הראשון בע"מ

פסק דין

תביעה לקבלת החזר כספי בגין רכישת משקפיים.

לטענת התובע, בתאריך 13.3.09 הזמין מהנתבעת משקפי מולטיפוקל. זאת לאחר שנערכה לו בדיקת התאמה והומלץ על אותם משקפיים. הובטח לתובע כי כספו יושב לו אם לא יתרגל למשקפיים. המשקפיים התקבלו על ידי התובע, אך הוברר, כי אינם מתאימים לו. הם חסרי סימטריה, אינם מאוזנים ופגעו קשות באיכות הראייה ובתפקוד התובע. התובע שב אל הנתבעת מספר פעמים במטרה לקבל את כספו, כפי שהובטח, אך ללא הועיל. מחד, לא נמצא פתרון לבעיה, מאידך, כספו לא הושב. התובע הציע לרכוש משקפיים אחרים ולקבל את יתרת כספו אך גם הצעתו זו נדחתה ע"י הנתבעת. התובע פנה לשני אופטומטריסטים שונים ולרופא עיניים. אלו הטילו ספק בדבר ממצאי הבדיקה שנערכה לו. התובע עותר להשיב לו את כספו, כפי שהתחייבה בפניו הנתבעת.

לטענת הנתבעת, הוסבר לתובע שעדשות מולטיפוקל מחייבות הסתגלות במשך תקופה מסוימת. כן הוסברה לו מדיניות החזרת המוצרים. התובע התחרט ובקש לבטל את העסקה בטענה שאינו יכול להסתגל למשקפיים שקבל. הוצע לתובע לקבל שני זוגות משקפיים. כן הוצע זיכוי מלא על מוצרים אחרים שמספקת הנתבעת. התובע סרב, חטף את טופס פרטי העסקה מידיה של מנהלת חנות הנתבעת, והתנהגותו גבלה באלימות מילולית.

בדיון שהתקיים בפניי התייצבו והעידו התובע ונציג הנתבעת.

התובע הסביר באריכות את הקשר אשר היה לו עם הנתבעת. התובע מסר, כי הגיע אל חנות הנתבעת על מנת לרכוש משקפי ראייה. סוכנת המכירות, עלמה בשם שר, הפנתה אותו לאופטומטריסטית שהייתה במקום, וזו שכנעה אותו לרכוש משקפי מולטיפוקל בטענה שהמשקפיים ישפרו את איכות חייו. הוסבר לו שמדובר במשקפיים אשר יסייעו לו לקרוא ולנהוג. התובע תמה על המחיר הגבוה אותו נדרש לשלם עבור המשקפיים, אך שר, סוכנת המכירות, השיבה, שאם תהיה בעיה, יוכל לקבל את כספו בחזרה, בפרט שכ-5% מהאוכלוסייה מתקשים להסתגל למשקפיים אלו. התובע לא הופנה למדיניות החזרת/החלפת המוצרים של הנתבעת. מייד עם קבלתם הותיר התובע את המשקפיים בחזקת הנתבעת אצל האופטומטריסטית, בטענה כי הראיה אינה סימטרית. לאחר כשבועיים קבל את המשקפיים, אך הם לא תאמו את צרכיו. התובע ביצע ניסיונות להרכיב את המשקפיים אך התקשה בנהיגה ובקריאה במחשב, ושב אל חנות הנתבעת. האופטומטריסטית נטלה שנית את המשקפיים ולאחר כשלושה שבועות, נמסרו לו המשקפיים לאחר החלפת עדשה.

התובע נטל את המשקפיים פעם נוספת אך כשעיניו שוב לא הסתגלו למשקפיים, בקש כספו חזרה, כפי שששר התחייבה תחילה בשם הנתבעת. או אז הפנתה אותו הנתבעת למדיניות החלפת המוצרים. בניגוד להבטחותיה של שר, נמסר לתובע, כי כספו לא יוחזר, אך הוא רשאי לבחור משקפיים חלופיים ויתרת הסכום תושב לו באמצעות זיכוי לו ולבני משפחתו. התובע עזב את המקום כשהוא כעוס. כיום המשקפיים עדיין בחזקתו ואין לו כל צורך בהם. התובע הציג את המשקפיים לעיון ביהמ"ש ובעין בלתי מקצועית יש לומר כי הם נראים כחדשים.

נציג הנתבעת, שלא היה נוכח בעת ההתרחשויות, הסביר באופן מקיף ונרחב את תכונות משקפי המולטיפוקל. הנציג טען שאינו מכיר את המקרה שכן לא היה בחנות, אך סבור הוא, כי הסתגלות התובע למשקפיים אמורה להתארך לאור השימוש שעושה התובע במשקפי קריאה. כך או כך, סבור נציג הנתבעת, כי בדיקות נוספות שנערכו לתובע על ידי גורמים אחרים, אינן מעידות על מצב עיניו, ובכל מקרה, סוכנת המכירות לא אמרה לתובע כי יינתן לו החזר כספי. נציג הנתבעת הציג אישור הזמנה וקבלת עדשות מולטיפוקל בו נרשם, כי תמורת המשקפיים יוכל התובע לקבל זיכוי על מלוא הסכום, אך לא נרשם בו כי התובע יקבל את כספו בחזרה. כן הפנה נציג הנתבעת למדיניות החלפת המוצרים לפיה, כנגד החלפת המוצר, יינתן שובר זיכוי ולא יינתן החזר כספי.

התובע העיד, כי הופנה אל מדיניות החלפת המוצרים רק לאחר שבקש לקבל את כספו בחזרה כפי שהובטח ע"י שר.

עיינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהם לרבות במסמכים שהוגשו במהלך הדיון.

שמעתי את דברי התובע ודברי נציג הנתבעת והתרשמתי מהתובע באופן בלתי אמצעי.

לאחר ששקלתי את כלל טענות הצדדים, סבור אני כי יש לקבל את התביעה.

התובע הותיר בי רושם מהימן ולהתרשמותי הבלתי אמצעית, פיו ולבו שווים.

מאמין אני לתובע כי כלל לא התכוון לרכוש משקפי מולטיפוקל אך שוכנע לרוכשם על ידי הסוכנת שר ועל ידי האופטומטריסטית שבדקה את עיניו. כן מאמין אני לגרסת התובע לפיה למרות שניאות לרכוש את המשקפיים היחודיים, מחירם הגבוה גרם לו לשאול מה יעלה בגורל המשקפיים אם לא יסתגל אליהם. שר, סוכנת המכירות ענתה, כי יוכל להחזירם לנתבעת ולקבל את כספו בחזרה. עורכת דין מטעם התובע שלחה לנתבעת דרישה בטרם נקיטת הליכים, ובסעיף 2 נרשם פירוט ההתרחשות אודותיו העיד התובע בבית המשפט.

באופן תמוה, הנתבעת לא מצאה לנכון לזמן לעדות את שר סוכנת המכירות ואת האופטומטריסטית אשר בדקה את ראיית התובע. שתי העדות היו חיוניות ביותר לנתבעת על מנת לסתור את טענות התובע אשר היו ידועות לה היטב.

לא צרכיו הפיזיולוגיים של התובע עומדים לדיון, לא בדיקות נוספות שנעשו לו בהמשך (אשר לדעת הנתבעת אינן משקפות את מצב ראייתו), ואף לא מדיניות החלפת המוצרים באופן כללי.

השאלה הנשאלת היא אם הובטח לתובע שיוכל לקבל את כספו בחזרה אם לא יסתגל למשקפיו החדשים והיקרים. לשאלה זו לא נתנה הנתבעת תשובה באמצעות עדות וטענות התובע נשארו מבלי שנעשה כל ניסיון לסתור אותן.

נציג הנתבעת הסתפק באמירה: "שר בחיים לא אמרה לתובע שיינתן לו החזר כספי".

נציג הנתבעת הפנה אל מדיניות החלפת המוצרים ואל מסמך שלטענתו חתם עליו התובע.

יחד עם זאת, הבהיר נציג הנתבעת הבהר היטב כי איננו מכיר את המקרה שכן לא היה נוכח בחנות.